מאמרים וספרות מקצועית
תקופת הצעירות היא תקופה קריטית בחיי האדם, בה עליו לקבל החלטות אישיות בעלות השלכה על עתידו. תקופה זו, המתאפיינת בהיעדר מערכת תמיכה פורמאלית, טשטוש גבולות וחוסר וודאות מציבה אתגרים העלולים לעורר מצבי סיכון לכל צעיר/ה, ועל אחת כמה וכמה לצעירים הבאים מרקע של חוסר משאבים וסביבתיים.
צעירים במצבי סיכון מוגדרים כצעירים בני 18-25 הסובלים ממחסור ו/או מצוקה מתמשכים באחד או יותר מתחומי החיים הבאים: השכלה, תעסוקה ומיומנות; רווחה ובריאות רגשית; קיום פיזי, בריאות ומוגנות; השתייכות חברתי ומשפחתית.
בדף הזה ריכזנו עבורכם מגוון מקורות מידע ומאמרים בנושא, מהארץ ומהעולם
טראומה עיקשת כהשקפה טיפולת בעבודה סוציאלית פמיניסטית עם נערות וצעירות
ד"ר מיכל קומם ורוני איל-לובלינג
5/10/2020
Risk and resilience in the transition to adulthood from the point of view of care leavers and caseworkers
ד"ר יפית סולימני-אעידן,
Child & Family Social Work , 2020
Social networks during the transition to adulthood from the perspective of Israeli care leavers and their social workers
ד"ר יפית סולימני-אעידן,
Child & Family Social Work , 2020
Barriers and resources in transition to adulthood among at-risk young adults
ד"ר יפית סולימני-אעידן,
Child & Family Social Work , 2020
Challenges in the transition to adulthood of young-adult Arabs who graduated from residential facilities in Israel
ד"ר יפית סולימני-אעידן,
Child & Family Social Work , 2020
Assets and pathways in achieving future goals of residential care alumni
ד"ר יפית סולימני-אעידן,
Child & Family Social Work , 2020
קידום בריאות מינית ומניעת פגיעות מיניות בקרב מתבגרים/ות וצעירים/ות
דר' אביטל קאי-צדוק
המחלקה לעבודה סוציאלית
המרכז האקדמי רופין
Predicting high-risk situations among marginalized young women navigating towards adulthood: Protective and accelerating factors
Tehila Refaelia, Roni Eyal-Lublingb, Michal Komemc
דוח צעירים פגיעים בתהליכי מעבר לבגרות: צרכים, שירותים ומדיניות
ענת זעירא – בית -הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית, האוניברסיטה העברית בירושלים
רמי בנבנישתי, תהילה רפאלי-בית – הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר-אילן
דוח מחקר - מדד הצעירות
מבט על מצבי החיים של צעירות אשר השתתפו בתכניות מרכז רותם בין השנים 2008-2017
ד"ר מיכל קומם | ד"ר תהילה רפאלי | רוני איל לובלינג | שושי חרמץ
צעירים בישראל: מחקר ועבודת שטח
תקופת הבגרות הצעירה בישראל הפכה בשנים האחרונות למוקד התעניינות מצד קובעי המדיניות, אנשי מקצוע מתחומי החינוך והרווחה ואחרים.
הפקתו של ספר זה "צעירים בישראל: מחקר ועבודת שטח" היא פועל יוצא של שותפות בין ארבעה גופים העוסקים בנושא הצעירים בישראל, שחברו במטרה להפיק לראשונה ספר בעברית המרכז מידע עדכני באשר לתקופת הבגרות הצעירה בישראל.
ספר זה הוא תוצר ייחודי של האקדמיה ושל השטח אשר חברו יחד לשיח ולתיעוד הידע הקיים היום בנושא הצעירים והצעירות בישראל ויש בו שילוב של ידע שנצבר הן בקרב חוקרים באקדמיה והן בקרב אנשי מקצוע בשטח המקדמים עשייה יישומית אך אינם נוהגים להעלות על הכתב ולפרסם את פועלם.
אסופת מאמרים זו היא הראשונה מסוגה בשפה העברית ומטרתה לשמש כלי למידה לקובעי מדיניות, לקהל המטפלים, לאנשי חינוך, למנהלי ארגונים ותכניות לצעירים ולכל המתעניין בנושא.
צעירות בחובות ישראל 2018
רבים מהצעירים והצעירות הנמצאים במצבי סיכון מתמודדים עם קיומם של חובות אישיים ומשפחתיים המהווים אבן נגף בדרכן/ם לשיקום עצמי והשתלבות מיטיבה בחברה וגובים מחיר כלכלי, רגשי ופיזי שלעיתים הוא כבד מנשוא
על אף בעיה חברתית זו, אין בישראל מדיניות מובנית להתמודדות עם בעיית החובות המתייחסת למאפיינים הייחודיים של צעירים וצעירות בתחילת חייהם
מסמך זה שנכתב ע"י "החצר הנשית", מתאר את תהליכי היצירה של חובות צעירות והעמקתם, את החיים בצל החוב, מאפיינים יחודיים של צעירות המתמודדות עם חוב ומאיר את הלקונות המרכזיות במדיניות החברתית בכל הקשור לחובות של צעירות
Qualitative exploration of supporting figures in the lives of emerging adults who left care compared with their noncare‐leaving peers
ד"ר יפית סולימני-אעידן,
Child & Family Social Work , 2018
מחקר זה השווה את מאפייני רשתות התמיכה החברתית של צעירים בוגרי השמה חוץ ביתית עם אלה של צעירים שהתגוררו בביתם. מתוך ראיונות עם 32 צעירים בני 18-25 הנמצאים במגוון מצבי חיים מבחינת תעסוקה, השכלה ומגורים עלו 4 נושאים מרכזיים בהם נבדלות רשתות התמיכה של צעירים שגדלו בביתם מאלו של צעירים בוגרי השמה חוץ ביתית: (1) יציבות מול חוסר ביטחון לגבי המשך הקשר עם הדמות התומכת; (2) הסתמכות על ההורים כדמויות תומכות מרכזיות, לעומת הסתמכות על דמויות אחרות; (3) בטחון לעומת ספק באשר ליכולת התמיכה של הדמות התומכת לעזור; (4) תמיכה כוללת לעומת תמיכה נקודתית בצרכי הצעיר. אחת מהמלצות המחקר היא להפנות את הצעירים באופן יזום לדמויות שיכולות להעניק להם את התמיכה הנדרשת בשלב הבגרות המתהווה, כמו מלווים מקצועיים במסגרת תכניות ייעודיות עבורם.
Challenges in mentoring at-risk young adults:
caseworkers’ perspective
ד"ר יפית סולימני-אעידן,
Journal of Social Work Practice, 2018
יחסי מנטורינג מקצועיים מהווים מקור תמיכה חשובה לצעירים במצבי סיכון.
מחקר זה בחן את החסמים, האתגרים והצרכים של 30 עובדים המלווים צעירים במצבי סיכון
במעבר לבגרות מנקודת מבטם של העובדים המלווים.
המחקר עלו שתי תימות מרכזיות: הראשונה מתייחסת לאתגרים הקשורים להיסטוריה
האישית של הצעיר/ה ולתכונותיו/ה כמו קושי לתת אמון, מחויבות לא יציבה, פערים
תרבותיים ואישיים בין המלווה לצעיר.
השנייה מתייחסת לפערים במומחיותו/ה של המלווה בתהליך הליווי של צעירים
במצבי סיכון כמו חוסר בידע ובהדרכה, חוסר בתמיכה מקצועית ורגשית ומאפייני השירותים
והתכניות שהיא/הוא פועל/ת במסגרתם.
הצורך המרכזי שהעלו המלווים הוא צורך בידע רחב ועדכני, בהכשרה ובתמיכה
מתמדת. הממצאים מדגישים את החשיבות שבבניית תכניות אשר מאפשרות לקדם תכניות
מנטורינג משמעותיות באמצעות שינויים והתאמות ארגוניות.
Present, Protective, and Promotive: Mentors’ Roles in
the Lives of Young Adults in Residential Care
ד"ר יפית סולימני-אעידן,
American Journal of Orthopsychiatry, 2018
המושג "מנטור טבעי" משמש לתיאור אדם בוגר ומנוסה, שאינו ההורה, המשמש דמות משמעותית ותומכת עבור הצעיר. המלווה מספק הדרכה, ליווי ועידוד שמאפשרים לחניך לפתח את יכולותיו ואופיו. בין המלווה לחניך מתפתח לאורך הזמן קשר של מחויבות הדדית, כבוד ונאמנות אשר מאפשרים את המעבר מנערות לבגרות. הקשר עם המלווה מתבטא בבריאות טובה יותר, שביעות רצון גבוהה יותר מהחיים ומעורבות פחותה בהתנהגויות סיכון של הצעירים – השפעה חיובית שנמשכת אל תוך שנות הבגרות.
מחקר זה מאפיין שני טיפוסים עיקריים של מלווים-מנטורים לצעירים בוגרי השמה חוץ ביתית: 1. מלווה נוכח, נגיש ותומך, אשר משמש כדמות הורית ומודל לחיקוי, שאפשר לבטוח בו ולהתייעץ איתו. 2. מלווה מעודד ומדרבן, אשר מקדם הסתגלות והתמודדות עם קשיי החיים, ומוביל צעירים לקבוע מטרות ולהשיג אותן.
מעניין לציין כי רק 10% מהצעירים במחקר בחרו מנטור מתוך הרשתות החברתיות שיצרו כבוגרים, ומרביתם בחרו מנטור מתוך הצוות שליוו אותם במסגרת החוץ ביתית בה שהו כנערים. דבר זה מעיד על הקושי של צעירים במצבי סיכון לאמץ מנטור טבעי, ועל הצורך לסייע להם על ידי הפיכת אנשי מקצוע למלווים ומנטורים משמעותיים.
Beyond mentoring: social support structures for young Australian carpentry apprentices
J.Buchanan, C. Raffaele, N. Glozier and A. Kanagaratnam
איך משלבים ליווי-מנטורינג בתוך תכניות הכשרה מקצועית? האם תכניות חונכות מקצועית (apprenticeships) יכולות לספק לצעירים מסגרת לתמיכה חברתית והתפתחות אישית? מחקר זה, שליווה צעירים אוסטרלים בתכנית חניכה מקצועית, התמקד באופן שבו חונכים מקצועיים ותכניות חניכה מקצועית מייצרים מערכות תמיכה רגשית וחברתית לצעירים. נמצא כי תכניות החונכות הצליחו ליצור מסגרת תמיכה חברתית שהתבססה על ערכי המקצוע ועל קשר אישי. תכניות החניכה המקצועית סיפקו מערכות תמיכה חברתית פורמליות וא-פורמליות, והצליחו להציע לצעירים ליווי ותמיכה מותאמים אישית לצרכיהם. עוד נמצא כי אפשר להוסיף לתכנית החניכה המקצועית תכניות חיצוניות המתמחות בליווי-מנטורינג, אך עליהן להשתלב בתכנית המקצועית כדי לתת לצעיר מענה שלם.
תרומתם של יחסי המנטורינג/ליווי לכישוריי החיים ותפיסת העתיד בתחום היחסים הבינאישיים של צעירים בוגרי מסגרות חוץ ביתיות חסרי עורף משפחתי.
ניצן אביגיל כידרה
אוניברסיטת תל אביב, 2018
המחקר הנוכחי ביקש לבחון את תפיסת העתיד ואת כישורי החיים בתחום הבינאישי (חברתי וזוגי) בקרב צעירים בוגרי השמות חוץ- ביתיות חסרי עורף משפחתי. המחקר הנוכחי התמקד בשלוש פונקציות מרכזיות אשר מזוהות בספרות עם דמותו של המנטור: ממד הורי של חום וקבלה, ממד של עידוד לחירות ולאוטונומיה וממד של מתן מודל לחיקוי ובחן את תרומתן לתפיסת העתיד ולכישורי החיים של הצעירים בתחום הבינאישי. מן הממצאים עולה כי בהתאם למשוער, נמצא קשר חיובי בין ממדי המנטורינג לבין הכישורים הבינאישיים של הצעירים. לעומת זאת, תפיסת העתיד בתחום הבינאישי, נמצאה קשורה רק עם ממד החום והקבלה ביחסי המנטורינג. הממצאים מעלים את החשיבות הרבה של תכניות הליווי לקידום מצבם הבינאישי של הצעירים בתקופת הבגרות הצעירה. לאור ממצאים אלה, נידונות השלכות והמלצות בהיבט המחקרי ובהיבט המעשי.
נקודת מוצא – מערכי מפגשים עם צעירים בנושא תעסוקה
נטלי מוקואס, יעל שכנר, יערה ברבן, רונה אליעזר 2018
מארז המכיל 12 מפגשים
ושלושה סרטונים שפותחו במסגרת התוכנית "נקודת מוצא".
בעזרת המערכים תוכלו לשוחח עם צעירים וצעירות על
שאיפות תעסוקתיות, על יצירת קשרים אפקטיביים עם
גורמים היכולים לסייע להם ולהכין אותם לראיונות עבודה
עם כתיבת קורות חיים.
דוח מחקר: מצבם של צעירים בישראל בתחומי חיים נבחרים
פאולה כאהן-סטרבצ'ינסקי, שרון עמיאל, וצ'סלב קונסטנטינוב.
מרכז אנגלברג לילדים ונוער, מכון מאיירס-ברוקדייל, 2016
דוח זה מספק תמונה מקיפה על כלל הצעירים בישראל תוך התייחסות לארבעת תחומי החיים שצוינו לעיל ובניסיון לתת תשומת לב מיוחדת למצבי הסיכון בכל תחום. הדוח מתבסס על מקורות מידע קיימים מן השנים האחרונות.
בוגרי מסגרות לילדים בסיכון: השוואה בין מסגרות קהילתיות לפנימייתיות
מיכל צמח, מרים שיף, קרול פלדמן ויקותיאל צבע.
חברה ורווחה, לו, 3-4 (ספטמבר – דצמבר 2016)
המחקר השווה את מצבם של בוגרי השמות בקהילה לעומת בוגרי השמות חוץ ביתיות בשורה של תפקודי חיים: השכלה, תעסוקה, מצב כלכלי, מצב משפחתי, עבריינות וחזרה למערכת הרווחה. המחקר מצא דמיון רב במצבם של בוגרי שני סוגי המסגרות במדדים שונים אך נמצאו גם הבדלים. מרבית ההבדלים מצביעים על תפקוד טוב יותר של בוגרי ההשמות החוץ ביתיות. ממצאי המחקר מראים כי מסגרות ההשמה החוץ-ביתיות עשויות לשמש מקום בטוח המאפשר לילד למידה, טיפול והתפתחות.
Work and Family Plans Among At-Risk Israeli Adolescents: A Mixed Methods Study
Rachel Gali Cinamon and Yisrael Rich
המחקר בדק את הגורמים המשפעים על תפקידי משפחה ועבודה, ועל הצפי לקיומו או לפתרונו של מתח משפחה-עבודה בקרב בני נוער, צעירים וצעירות ישראלים במצבי סיכון. הממצאים מראים כי שני המינים צופים פחות קונפליקט ויותר אפשרויות ליישוב העולמות של משפחה ועבודה. לעומת נטייה להמעיט בחקירה של עולם והבנה שטחית שלו, תפיסות המשתתפים לגבי המשפחה היו משמעותיות, והמשתתפים גילו הבנה לעבודה כאמצעי לתמיכה כלכלית במשפחה. החשיבה לגבי משפחה ועבודה בקרב מתבגרים במצבי סיכון נמצאה שונה מזו של צעירים שאינם בסיכון, והמאמר דן בהשלכות הממצאים על התערבויות בנושא תעסוקה וקריירה בקרב
In between formal and informal: Staff and youth relationships in care and after leaving care
Yafit Sulimani-Aidan
Children and Youth Services Review 67, 2016
המאמר בוחן את הקשר ומערכת היחסים בין בני נוער לבין הצוות בזמן השהות במסגרות חוץ ביתיות ולאחר יציאתם ממנו בגיל הבגרות, ובוחן את הצורך של צעירים בני 21-26 בקשר עם הצוות לאחר עזיבת המסגרת. ממצאי המחקר מעלים כי מרבית הצעירים מדווחים על קיומו של חבר צוות משמעותי עבורם, ומרביתם שמרו על קשר עם הצוות לאחר מעברם למגורים עצמאיים. הקשר נשמר כמענה לצרכים רגשיים ופרקטיים כאחד, אשר לא כולם יכלו לקבל מענה מאנשי הצוות. אחת ממסקנות המחקר היא, כי למרות עזיבת המסגרת, ממשיך הקשר עם חברי הצוות להתקיים באופן לא פורמלי במשך שנים לאחר עזיבת המסגרת. עם זאת, העדר הכרה רשמית במקומם של חברי הצוות בחייהם של בוגרים שעזבו את המסגרת, מונע הקצאת משאבים להכשרתם לתפקיד זה. הדיון מדגיש את הצורך בגישה אינטגרטיבית הרואה במסגרות חוץ ביתיים ובצוות המלווה חלק משמעותי במעבר בין המסגרת לחיים עצמאיים, על ידי תמיכה בחניכים שבגרו ובמעבר ההדרגתי שלהם לחיים בוגרים
The Center for Advancement of Special Populations (Makam) Integration into Military Service and Civilian Life Follow-Up Study of All Makam Recruits From 1993-2010
Noam Fischman, Abraham Wolde-Tsadick, Denise Naon
מכון מאיירס ג'וינט ברוקדייל, אוגוסט 2016
המחקר בחן את השתלבותם של מגוייסי מקא"מ (מרכז קידום אוכלוסיות מיוחדות של צה"ל) בשירות הצבאי ובחיים האזרחיים, תוך שימוש בנתונים על הרקע האישי של חיילים מקא"ם ובנתוני אורך של המוסד לביטוח לאומי, מבחינת השלמת תקופה השירות, רכישת מקצוע לחיים האזרחיים, צעדים משמעתיים שננקטו נגדם, ושירות מילואים לאחר השחרור. המחקר השווה את נתוני חיילי המקא"מ עם נתוני האוכלוסייה היהודית הכללית, ועם קבוצת צעירים וצעירות בעלי מאפייני דומים שלא שירתו בצבא. ממצאי המחקר מלמדים על האתגרים והחסכים שעל מגוייסי מקא"מ להתמודד עימם כדי להשתלב בצבא ובחיים האזרחיים.
Present, Protective, and Promotive: Mentors’ Roles inthe Lives of Young Adults in Residential Care
Yafit Sulimani-Aidan
American Journal of Orthopsychiatry, December 2016
לאחר מערכת היחסים עם הורים, מערכות יחסים של חונכות, מנטורינג, נחשבות כמערכות יחסים משמעותיות ביותר, המגנות על החניך מפני מגוון תוצאות שליליות. המחקר בדק את קשרי החונכות בחייהם של 140 בוגרי מסגרות חוץ ביתיות, ואת האופן שבו השפיעו על מהלך חייהם. המחקר מאפיין שני טיפוסים של חונכים (מנטורים): (1) חונך נוכח, נגיש ותומך אמתאפיין כדמות הורית ומודל לחיקוי, ומשמש כאיש סוד ומאמן לחיים. (2) חונך המשמש כמניע ומזרז, המאופיין בקידום הסתגלות והתמודדות עם אתגרי החיים. חונך אשר מוביל את הצעירים להציב לעצמם מטרות חיוביות ולהשיגן. המאמר דן בתרומתן של מערכות יחסים של חונכות לחוסנם של צעירים, בהתייחס לתיאוריות התמיכה החברתית וההתקשרות. הוא דן בחשיבותה של מדיניות לתהליכי החונכות בתוך מסגרות חוץ ביתיות, כך שצעירים יוכלו להמשיך בקשריהם עם דמויות החונכים שליוו אותם, גם לאחר עזיבת המסגרת והתמודדות עם אתגרי המעבר לחיים בוגרים.
‘She was like a mother and a father to me’: searching for the ideal mentor for youth in care Yafit Sulimani-Aidan
Child and Family Social Work, May 2016
מחקרים אחרונים מצאו כי יחסי חונכות במסגרות טיפול, משפרות את מצבם הרגשי, חינוכי וההתנהגותי של הבוגרים. המאמר מבקש לשרטט את דמות חבר הצוות שיוכל לבסס מערכות יחסים משמעותיים עם בני נוער הנמצאים במסגרות טיפול.
על פי ממצאי המחקר, חברי סגל שהצליחו לבסס מערכות יחסים משמעותיים עם הנערים/ות היו אותם אלו שהיו זמינים לבני הנוער, הכירו את הרקע האישי שלהם, מצאו אותם ראויים לאמון והצליחו לספק להם הדרכה ותמיכה באופן שאינו שיפוטי.
המאמר דן בחסמים ליצירתם של יחסי חונכות עם אנשי מקצוע בתפקיד רשמי, ובדרכים לעשות שימוש במרכיבי החונכות המשמעותית בתוך מסגרות טיפול.
To dream the impossible dream: Care leavers' challenges and barriers in pursuing their future expectations and goals
Yafit Sulimani-Aidan
Children and Youth Services Review, August 2017
Emerging adulthood is considered to be a period of many possibilities, expectations and aspirations for the future (Arnett, 2007). However, vulnerable young adults have fewer personal and social assets, which might limit their possibilities and goals. This exploratory study aims to investigate the challenges and barriers of 25 Israeli young adults who left care, while trying to realize their expectations and pursue their future plans. Thematic analysis revealed that these young peoples' perceptions of their future and their goal-setting are challenged mainly by their weak and unsupportive social ties, obligations to their biological parents, and poor personal capital. All of these challenges combined comprise a barrier to pursuing their future aspirations. The discussion addresses the connection between the challenges care leavers struggle with in their transition to independent living, their future outlook, and chosen paths in the context of emerging adulthood theory. Implications for practice suggest the importance of creating supportive follow up frameworks that allow care leavers to strengthen their social ties, build new positive and supportive relationships, and consult about future decisions, in order to increase their future possibilities and opportunities.
Why becoming an adult means something very different when you’re poor
Emily Badger, The Washington Post Wonkblog , April 19, 2016
על האתגרים והחסמים העומדים בפני צעירים עניים במעבר לבגרות, מתוך הספר Coming of Age in the Other America של החוקרות Stefanie DeLuca, Susan Clampet-Lundquist and Kathryn Edin
צעירים בישראל – בעיות, צרכים ושירותים – תמונת מצב ומבט לעתיד
פרופ' יוסף קטן, משרד הרווחה – אגף בכיר למחקר, תכנון והכשרה, 2009
סקירה מקיפה על מצבם של צעירים במצבי סיכון בישראל, צרכיהם, הארגונים המספקים להם שירותים והמענים העומדים לרשותם.
הצטלבות מיקומי שוליים: מסגרת מושגית לפרקטיקה של עבודה סוציאלית פמיניסטית עם נערות
מיכל קרומר-נבו, מיכל קומם, חברה ורווחה לב, ג (ספטמבר 2012)
בהתבסס על תיאוריה פמיניסטית ובמיוחד על התיאוריה של הצטלבות מיקומי שוליים, מציג מאמר זה מסגרת קונספטואלית לעבודה סוציאלית עם נערות במצבי מצוקה, המעוגנת מחד בניתוח ביקורתי של המבנה המגדרי-מעמדי-אתני, ומאידך, בחוויות החיים של נערות, בקול שלהן ובידע שלהן. המאמר מציג בצורה מפורטת את המסגרת הקונספטואלית, ובמיוחד את חשיבותה ותרומתה של ההתייחסות להצטלבות הקטגוריות מגדר, מעמד, אתניות, מיניות ותעסוקה להבנת מציאות החיים של נערות, ומדגים את יישומה של מסגרת זו לפרקטיקה באמצעות תיאור של התכנית "את ואני נשנה את העולם".
צעירים חרדים וצעירים ערבים סקירת סוגיית הצעירים במגזר הערבי והחרדי בישראל 2015 אבישג רודיך-כהן וקרין-תמר שפרמן, מידות, התשע"ה, מאי 2015
דוח זה סוקר את סוגיית הצעירים הערבים והצעירים החרדים בישראל. הדוח בוחן את שתי הקבוצות הללו מתוך הסתכלות על צרכים אשר אינם זוכים למענה ומתוך הבנה של פוטנציאל התרומה הייחודי של תתי-אוכלוסיית צעירים אלה לחברה בכללותה ולעתידה של מדינת ישראל. המסמך בוחן את המאפיינים הייחודיים של כל תת קבוצה, מגמות עדכניות ואת ההתמודדויות הייחודיות של כל קבוצה אשר רלבנטיות לצעירים. המסמך מציג את הצרכים הייחודיים של צעירים וצעירות משתי קבוצות אלה וסוקר את המענים הקיימים ואת האתגרים והסוגיות הדורשות התמודדות בכל הקשור למענים ממשלתיים, מענים וולונטאריים והתארגנויות עצמיות.
טיפול בצעירים בסיכון ובמצוקה בקהילה. יעקב ראובן, חגית תורג'מן, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, אגף בכיר למחקר תכנון והכשרה, אגף תקון, פברואר 2015
המסמך מתמקד בתקופת המעבר מצעירות לבגרות, ומבקש למפות את המאפיינים האישיים, המשפחתיים והתרבותיים המשפיעים על התנהגותם של הצעירים בעולם ובישראל. המסמך מציג את הצרכים והקשיים של אוכלוסיית הצעירים תוך מיקוד בקבוצות של בוגרים צעירים הנמצאים בסיכון להשתלבות בחברה ודן במקומם על רצף של סיכון תוך סקירה של מערך תכניות התערבות המוצעות לצעירים בעולם ותוצאותיהם במונחים של השתלבות הצעירים בחיים החברתיים הבוגרים. חלקו הראשון של המסמך מתמקד באפיון הפרופיל של הבוגר הצעיר מהיבטים תיאורטיים ומחקריים של המעמד החברתי של הצעירים הבוגרים תוך התייחסות למאפיינים, צרכים והתנהגויות הקשורות לרצף של סיכון והצגת הגדרות, מסגרות תיאורטיות וסקירת מדיניות ממדינות שונות ברחבי העולם המתארים את שלב ההתפתחות הנורמטיבי, את המשימות שהוא מעמיד בפני הפרט ואת השירותים הקיימים להתמודדות עמו.
מאפייניה של החקירה בשלב הבגרות הצעירה – המקרה של צעירים ישראלים
רחל גלי צינמון, ישראל ריץ, מיכל גרוס-ספקטור, 2012
המחקר ממפה את תחומי החקירה של קבוצות שונות של צעירים ישראלים, ובוחן את תהליכי החקירה בתחומים אלה. התחומים העיקריים המעסיקים את כלל הצעירים הישראלים הם תחום העבודה, השילוב בין תפקידים, יחסים עם משפחת המוצא והתחום הכלכלי. כמו כן מעסיקים אותם תחומי הלימודים, הזוגיות והפנאי. המחקר מציין גם את ההבדלים בתהליכי ונושאי החקירה בין קבוצות אוכלוסייה שונות (יהודים וערבים, גברים ונשים). נמצא כי צעירים חוקרים יותר את התחומים בהם הם עוסקים, דבר המדגיש את החשיבות של ההתנסות במגוון תחומי עבודה ולימודים בטרם קבלת ההחלטות. המחקר מדגיש גם את החשיבות של הליווי וההדרכה הפרטנית בתהליך החקירה וקבלת ההחלטות, כמו גם את חשיבות קבוצות העמיתים וההיוועצות של הצעירים.
כישוריי חיים, מיומנויות ומוכנות ליציאה לחיים עצמאיים של צעירים הבוגרים מכפרי נוער ובפנימיות בארץ – נייר עמדה.
יפית סולימני-אעידן, 2013
יציאתם של צעירים ממסגרת משפחתם לחיים עצמאיים מהווה אתגר מורכב במיוחד עבור צעירים אשר שהו חלק נכבד מחייהם במסגרת חוץ ביתית, זאת בשל הגורמים שהובילו אותם לשהות מחוץ לביתם הביולוגי, מאפייני המסגרת בה שהו והעדר התמיכה המשפחתית במהלך יציאתם לחיי הבגרות. בסקירה זו מוצג נושא מוכנותם של בוגרי ההשמות החוץ ביתיות באופן מקיף המתייחס לסקירת מצבם בעולם ובישראל, מוכנותם של צעירים בהיותם בהשמה מזוויות ראייה שונות, תכניות ההכנה הקיימות והכלים שניתנים לצעירים בפנימיות ובכפרי הנוער השונים כפי שמדווחים מנהלי הפנימיות בישראל, וכן הכלים הקיימים בספרות ובפרקטיקה להערכת מוכנותם של הצעירים בפועל. עוד מוצגים הגורמים שנמצאו קשורים למוכנות גבוהה יותר לחיים עצמאים של בוגרים בעודם בהשמה, דיון ומסקנות מעשיות למדיניות ולאנשי השטח והצעות לתוכניות התערבות המותאמות לבוגרים העשויות לשפר את מוכנותם טרם עזיבת הפנימייה ולתרום להשתלבות מוצלחת יותר שלהם כבוגרים בחברה הישראלית.
מצבם של צעירים בישראל בתחומי חיים מרכזיים
פאולה כאהן-סטרבצ'ינסקי, שרון עמיאל, וצ'סלב קונסטנטינוב
דוח זה מציג מידע עדכני על צעירים וצעירות בני 29-18 בישראל, בארבעה תחומי חיים שבהם הם עשויים להימצא במצבי סיכון: השכלה, תעסוקה ומיומנויות; רווחה אישית; קיום פיזי (מצב כלכלי), בריאות ומוגנות; השתייכות משפחתית וחברתית. תחומים אלה הוגדרו במסגרת ועדה בין-משרדית ובין-מגזרית לתכנית "יתד" – תכנית לאומית לקידום צעירים וצעירות בני 25-18 במצבי סיכון, והם נשענים על מדדי איכות חיים של ארגון ה-OECD.
הדוח מתבסס על מקורות מידע רבים: סקרי משקי בית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; סקרים ארציים ובין-לאומיים; נתונים הנאספים על ידי משרדי הממשלה וגופים רשמיים (ישראליים ובין-לאומיים). המידע נותח כדי לאפיין גברים ונשים, בני האוכלוסייה היהודית והערבית, ובני גילאים שונים. נושאים נבחרים נותחו גם לפי רמת דתיות בקרב הצעירים היהודים
נערות במצבי מצוקה קשים, סקירת ספרות
נטע רסנר ענת זעירא, 2014
נערות במצבי מצוקה הן מי שמגיעות מרקע של הזנחה או התעללות לסוגיה ואשר נמצאות במצבי סיכון כגון נשירה מבית הספר, התנהגות מינית מסכנת, שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים ובריחה מהבית. מצבן של נערות במצבי מצוקה מתאפיין ברב ממדיות. הן נמצאות בצומת של סיכונים, או לפי ההמשגה המקובלת כיום, בהצטלבות מיקומי שוליים. שילוב מאפייני הגיל, המגדר והמעמד של האישה בכלל יוצר מצב ייחודי ומורכב. סקירה זו תתמקד בנערות במצבי מצוקה קשים, אשר בגישה ובטיפול בהן חלו תמורות בארבעת העשורים האחרונים בישראל. סקירה זו פורשת בפני הקוראים את מאפייני התופעה, הרקע לה, וכן מעט מהשיח התיאורטי העומד ברקע הבנת התופעה ובחירת דרך ההתערבות הרצויה.
"אם זה לא מספיק לכם“ מיצוי זכויות וסינגור אקטיבי, עבודה פרטנית לשינוי חברתי
עריכה: מיכל קרומר-נבו, נור שמעי, שחר תימור-שלוין יוזמה ויצירה: שלומי בן-חמו, רינה ברץ, גל חזן, אדם כהן, 2015
סקירת התפיסה והפרקטיקה של מיצוי זכויות וסינגור אקטיבי בעבודה סוציאלית המבקשת ליישם עקרונות של זכויות אדם וצדק חברתיהתכנית ’עבודה פרטנית לשינוי חברתי‘ מציעה תשובות לשאלות אלו באמצעות מודל ייחודי של תאוריה ופרקטיקה, המכונה עבודה סוציאלית מודעת עוני. חוברת זו מוקדשת להתבוננות על רכיב אחד של עבודה סוציאלית מודעת עוני, העוסק ישירות במיצוי זכויות – הפרקטיקה של סינגור אקטיבי. הסיפורים הקצרים, המופיעים בחוברת, אשר נכתבו על ידי סטודנטים ולקוחות התוכנית מציגים סיטואציות מהמפגשים עם רשויות המינהל העוסקות בדיור, חינוך, בריאות, תעסוקה, ביטחון סוציאלי והטיפול בחובות, ומדגימים את החסמים המעכבים את מיצוי הזכויות ואת הפרקטיקה של סינגור אקטיבי.
עובדי צעירים בסיכון בישראל: אתגרים וצרכים בליווי הצעירים במעבר לחיי בגרות
יפית סולימני-אעידן, 2016
מטרת נייר עמדה זה, המוגש על ידי פורום הארגונים למען צעירים בסיכון, הנה קידום ההבנה המערכתית בדבר החשיבות הרבה בפיתוח הפרופסיה של עובדי צעירים בסיכון. פורום צעירים בסיכון הוקם ב-2013 ,ומיום הקמתו ראה לעצמו את פיתוח ומיסוד הפרופסיה מטרה ראשונה במעלה. לפיכך, ב-2016 יזם ופיתח הפורום בשיתוף גו'ינט אשלים קורס הכשרה ראשון מסוגו לעובדי צעירים בסיכון אשר תובנותיו מהוות תשתית למסמך זה. בשיתוף הפעולה הנוכחי עם אוניברסיטת תל אביב נעשה מאמץ לספק מענה תקדימי לנושא פרקטיקת הליווי שהתפתחה בשנים האחרונות בארגוני המגזר השלישי, בשאיפה לתרום הן להתוויית המדיניות הממשלתית בתחום והן לתהליכי ההתמקצעות של כלל הארגונים המטפלים בצעירים בסיכון.
עבודה סוציאלית מודעת לעוני, מסגרת קונצפטואלית להכשרה מקצועית
מיכל קרומר נבו, עידית וייס-גל, מנחם מוניקדנדם, 2008
למרות מחויבותו של מקצוע העבודה הסוציאלית לפעול למען המאבק בעוני, ולמען סיוע לאנשים החיים בעוני, נוטים עובדים סוציאליים לפעול שלא במסגרת של גישה מודעת לעוני. המאמר מציג את האופנים בהם מוככש העוני בפרקטיקה של העבודה הסוציאלית כגורם לתופעות התנהגותיות שונות, סוקר את הספרות הדנה בהוראת עוני בעבודה סוציאלית בעולם, ומתמקדת בהצגת המסגרת הקונספטואלית להוראה
